בנייה מחודשת של השמאל מרכז הישראלי

ביום הבחירות ישבתי, כנציג מטעם מפלגת העבודה, בראש ועדת קלפי בבי"ס נחשונים באריאל. לקראת סוף היום נכנס אלינו מישהו ואמר לנו,  הגעתי לכאן לפני כן ושמתי לב שהארנק לא איתי אז חזרתי הביתה, לקחתי הארנק, ואני כאן בשנית . הוא המשיך ואמר חשוב לי להצביע אך אשים פתק לבן במעטפה. בקיצור הוא לא השתכנע מאף אחד וכאקט מחאה ישים פתק לבן. להעצים המחאה שלו  הכריז על כך, לפני נציגי השלטון, דהיינו ועדת קלפי .  חשבנו האמת שזה קצת יוצא דופן, שהרי איזה משקל יש לפתק לבן, וגם הצענו לו לשקול שנית אך היה נחוש בדעתו .

כל מה שאני כותב כאן זה ניסיון שלי להפנים המחאה שלו ושל רבים אחרים , ולהבטיח שבהמשך נבנה חזון והנהגה ראויה שגם תזכה לאמון העם בישראל.  

אך אתחיל עם פתגם שגור מאד באנגלית:

better the devil you know than the devil you don't

בתרגום לעברית עדיף השטן שאתה מכיר על פני השטן שאינך מכיר . במילים אחרות מי שמציע חלופה לקיים ולמוכר, חייב להראות ולשכנע שהחלופה המוצעת טובה בהרבה מהקיים.

את זה אני חושב השמאל הישראלי לא עשה ולכן הוא גם לא הצליח להזיז את רוב הציבור.

בכדי לשנות המציאות חייבים קודם כול לייצר חלופה שלטונית טובה ומושכת. חלופה שלטונית כולל שכבת הנהגה שיש לה הבנת  המציאות הקיימת על בוריו, שיש לה   חזון אטרקטיבי ובמילים אחרות יודעת לאן היא רוצה להניע המדינה ויכולת להעביר לציבור החזון הזה. כמובן נדרשות הצעות קונקרטיות ומציאותיות איך לממש החזון ומובן מאליו הצורך בקשר טוב עם הציבור ויכולת לשמוע ולהשמיע.

אתחיל עם נושא פשוט …

גושים פוליטיים

לימין יש קואליציה יוצאת וכנראה גם נכנסת. הקואליציה מורכבת ממפלגות שאולי לא אוהבות אחת השנייה אך התרגלו אחת לשנייה. לימין יש מנהיג, לטעמי לא מוצלח במיוחד אך בכל מקרה מוכר וידוע. נתניהו נתן דעתו איך  יבנה קואליציית המשך עוד לפני הגשת הרשימות.

לשמאל לעומת זאת לא ראיתי אף אחד שניסה לבנות קואליציה עתידית בצד שמאל של המפה. רוב מערכת הבחירות המפלגות בשמאל ניהלו קרבות אחת מול השנייה בלי לנסות ברצינות להרחיב את בסיס התמיכה. בצורת התנהלות כזאת לא היתה מראש אפשרות להקים כאן חלופה לשילטון . 

אני רוצה לנגוע בעוד הרבה נושאים בהמשך אך הנ"ל מהווה כעין פתיחה.