אקלים, אנגליה וישראל


נולדתי באנגליה לפני קרוב לששים שנה. היום אני לא חי שם, אך אני עוקב בעניין אחרי ההתפתחויות במולדת. היום אני עוסק לא מעט בתחום הסביבתי ובפרט כל מה שקשור במשבר האקלים שמחריף והולך. לכן טבעי שאשים לב להתפתחויות באנגליה בכל מה שקשור לאקלים.

שמחתי לשמוע שאנגליה , ערש התעשיה המורדרנית, קיבלה לאחרונה חוק שעיקרה שהיא תפסיק לפלוט גזי חממה נטו עד 2050.  יש הרבה מה לשפר בחוק אך אין להתעלם מכך שקבלת החוק היא התפתחות חיובית. בנושא הזה אנגליה יכולה להיות אור לגויים ובכלל זה לישראל.

קבלת החוק באנגליה התאפשרה לאור המלצות ודו"ח מבוסס של פאנל מקומי לנושא אקלים שהצביע על כך שהפסקת פליטות גזי חממה עד 2050 אפשרית והמחיר הכלכלי סביר. י

ההמלצות האלו התאפשרו גם לאור הירידה המשמעותית בעלות הפקת אנרגיה מתחדשת,  היום זול יותר לייצר חשמל ממקורות מתחדשים מאשר משריפת גז ופחם. זה נכון שבעתיים אם לוקחים בחשבון המחיר הסביבתי הכבד של שחרור גזי חממה.

אנגליה היא גם המולדת של אחת הקבוצות הבולטות באירופה במאבק בשינוי אקלים קרי extinction rebellion  .

אז מה מכל זה ניתן להעתיק לישראל ומה כדאי לשפר יחסית לדגם האנגלי ?

ראשית כול הטכנולוגיה הבסיסית זהה כאן ושם ולכן עלויות מעבר למקורות אנרגיה ללא פליטות גזי חממה תהיינה דומות,  והמדינה תוכל לעמוד בהן. באנגליה מדובר על סדר גודל של אחוז עד שני אחוז של התוצר הלאומי, ואין סיבה שהעלויות כאן תהיינה אחרות. באנגליה אפשר להפיק אנרגיה זולה מהרוח וכאן ניתן להפיק אנרגיה זולה מהשמש באמצעות פאנלים סולארים. המחיר של המעבר נובע מהצורך להחליף המון ציוד שנדרש להפקת חשמל, תחבורה ועוד. עלויות אלו הן ברובן חד פעמיות.

ישראל היא מדינה צפופה ובעתיד תהיה ככל הנראה צפופה יותר ולכן השאלה של שטח תמיד עולה. לגופו של עניין ישנן מספיק שטחים מופרים בארץ ובכלל זה מחצבות שיצאו מכלל שימוש ושטחים אחרים שאין להם ערך אקולוגי משמעותי.  ישנם המון כבישים בארץ הן מקומיים והן בינעירוניים שניתן לקרות אותם ולהפיק כל החשמל הנדרש.  ניתן גם לקרות חלקית שטחים חקלאים וכך להפיק גם תוצרת חקלאית וגם חשמל. המחסור בשטח הוא בעיקר תוצאה של מחסור בחשיבה יצירתית ורצון. מעבר לכך מסביבינו ישנם שטחי מדבר רבים בסיני ובירדן וסביר להניח שתמורת כמה דינרים יסכימו לסחור אנרגיה נקיה באותו אופן שהיום סוחרים בגז או נפט.

שאלת האגירה תמיד עולה. גם לזה ישנן פיתרונות שמיושמות היום במדינות שונות. כאן בארץ בינתיים רק  דיונים ..

אגירה מקיץ לחורף אכן אתגר אך נדרש רק כאשר מגיעים לסביבות 80% אנרגיה מתחדשת. פיתרון אפשרי עם טכנולוגיה קיימת הוא המרה חשמל למימן וחזור.

אתייחס גם לתנועת מרד בהכחדה ותנועות דומות. התביעה הבסיסית ממשלות להתייחס ברצינות למשבר האקלים ולנקוט צעדי חירום לשנות הכיוון היא דרישה מוצדקת מעין כמוהו. לכן אשמח שיותר אנשים יצטרפו לפעילות ולדרישה הזאת.  בד בבד אשמח שהתנועה הזאת וכלל אירגוני הסביבה יהיו  יותר ספציפים  איך הם רוצים לאפס פליטות .  בלי פירוט ותוכנית מעשית הדרישות נשמעות לפעמים מנותקות מהמציאות.

אפשר גם לקחת כגוגמא חיובית  Elizabeth Warren  מועומדת בולטת לנשיאות ארה"ב,  שמציגה תוכניות מפורטות בנושא  משבר האקלים ובתחומים נוספים.

לחזור לדברים שניתן ורצוי להעתיק מאנגליה אציין גם:

מידע ברור על פליטות. באנגליה מפורסם מידע מפורט על פליטות לפי מקור. לכן קל להבין מאיפה נוצרים הפליטות ואיך להקטין אותם. בארץ אין מידע מעודכן מפורסם, והמידע שכן פורסם אינו כולל פירוט מספק.

סביר להניח שהצעד הכי משמעותי להקטין הפליטות מהר בארץ זה לסגור תחנות הכח ששורפות  פחם או לכל הפחות ולתקופת ביניים, להפעיל אותם רק בחורף . כמו כן לא לפתוח עוד תחנות כח שפועלות על גז. במקביל להתקין הרבה סולארי ואגירה.

אך ללא מידע אמין קשה לחשב בדיוק ההשפעה של צעד זה או אחר ..

יעקב גלאוזיוס

 

קישורים:

UK committee on climate change

2018 UK GREENHOUSE GAS EMISSIONS, PROVISIONAL FIGURES

חדשות אגירת אנרגיה

Making hydrogen from renewables is as cheap as making it from natural gas

מפת הדרכים למעבר מדינת ישראל לאנרגיה נקייה

ברכת הדרך – מימוש הפוטנציאל הסביבתי והכלכלי של כבישי ישראל