אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים. מאז ומעולם עצים שימשו כסמל הירוק האולטימיטיבי .
יש גם כאלו שרואים אותם כאמצעי יעיל למאבק בשינוי אקלים. בארץ זה בוודאי לא נכון, וכאן אפרט מדוע.
בשטח מדינת ישראל נפלטים גזי חממה של סביבות שמונים מיליון טון לשנה ( פחמן דו חמצן או שווה ערך) . עצים וצמחים אחרים סופגים פחמן דו חמצן מהאטמוספרה. אולם היכולת ספיגה שלהם מיזערית לעומת הפליטות הנוכחיות. מדידות שונות בארה"ב הראו שעצים מסוגלים לספוג מהאטמוספרה משהו בין מאתיים גרם לחמש מאות גרם פחמן דו חמצן לכל מטר מרובע שטח בשנה. סביר להניח שבארץ הספיגה הממוצעת קרובה לנתון הנמוך בהתחשב בכך שכאן גשם יורד רק בחורף.
אך גם אם ניקח הערכה אופטימית יחסית של ארבע מאות גרם ספיגה לכל מטר מרובע, בכל קלומטר מרובע ייספגו בשנה ארבע מאות טונות פחמן דו חמצן בשנה. בכדי לספוג שמונים מיליון טונות פחמן דו חמצן בשנה יידרש שטח יער של מאתיים אלף קילומטר מרובע. בהתחשב בכך ששטח המדינה עם יהודה ושומרון זה סך הכל כעשרים ושמונה אלף קילומטר מרובע ברור שנטיעת עצים לא יכול לתת מענה לבעיות הפליטות בארץ.
לעומת זאת באמצעות הצבה מושכלת של פאנלים סולארים יחד עם אמצעים לספוג מעט פליטות ניתן להפסיק הפליטות נטו בארץ. החישוב לכך די פשוט לגבי חשמל. חצי בערך מהפליטות מהארץ הן כתוצאה משריפת גז, פחם ודלקים אחרים לצורך הפקת חשמל. היום המדינה צורכת בשנה כשבעים טרה וואט חשמל בשנה. בכל מטר ניתן, אם משתמשים בפאנלים טובים ועקיבה אחרי השמש לקלוט כמאתיים וחמישים קילווואט שעה בשנה. במילים אחרות בכל קילומטר מרובע ניתן לייצר כרבע טרה וואט שעה חשמל בשנה. כתוצאה מכך ניתן לספק כל החשמל הנצרך במדינה באמצעות הצבת פאנלים סולארים על כמאתיים ושמונים קילומטר מרובע או כאחוז אחד משטח המדינה. החישוב הנ"ל הוא די פשטני אך נועד להראות סדר גודל השטח הנצרך. זה לא מעט שטח אך אפשרי בהחלט אם נעשה שימוש מושכל בשטחים מופרים ממילא ובכלל זה מחצבות ישנות, גגות, שטחים מעל כבישים באמצעות קירוי הכבישים, הצללה חלקית של שטחים חקלאיים ועוד.
באותו אופן ניתן לטפל בשאר הפליטות באמצעות הפסקת השימוש בדלקים פוסיליים וגם חיסכון באנרגיה איפה שניתן.
כתבתי הדברים לעיל להראות מדוע צו השעה היום זה הצבה מושכלת של פאנלים סולאריים, בפרט בשטחים מופרים ממילא.
אם וכאשר נגיע להקטנה מאד משמעותית של הפליטות , לעצים ולצמחייה יהיה תפקיד חשוב בספיגת היתרה.
ברור שעצים יש להם ערך עצום לאדם ולחי אך כאמור יכולת הספיגה שלהם ובפרט בארץ אינו יכול לתת מענה למשבר האקלים .
יעקב גלאוזיוס
רק עניין פעוט אחד, עץ איננו נמדד במ"ר, עץ הוא תלת ממדי.
לכן עץ בוגר קולט הרבה יותר מהתחשיב הנ"ל, נכון שצריך לשתול גם פאנלים סולאריים, רצוי לכסות כמה שיותר שטחים בנויים כולל כבישים ומגרשי חנייה.
אז נסכם על שתילת מקסימום אפשרי של עצים, הגנה על עצים בוגרים, כיסוי מבנים בצמחיה ובפאנלים סולריים ובא לציון בגבולות הקו הירוק גואל.
ראוי לכתוב לא באמצעות שלילת שימור העצים.
שמירה על עצים בוגרים ושתילת עצים רבים הכרחיים להתמודדות עם משבר האקלים
פאנלים סולרים והפחתת הפלטות הכרחיים להתמודדות עם משבר האקלים.
שילוב בין העצים והפחתת הפלטות הכרחי
צריך לשנות את הכותרת. ברור ששמירה על עצים בוגרים ושתילת עצים חדשים היא חיונית מכל סיבה אפשרית. נכון שמעבר לאנרגיה נקייה הוא עוד יותר יעיל בצמצמום גזיי החממה, אבל זאת בטח לא סיבה לשים את העצים בכותרת עם קונוטציה שלילית.