גילה מול האוצר


אפתח בכמה מילים בשבחה של גילה גמליאל השרה להגנת הסביבה. מאז שהיא הגיעה לתפקיד יש הרגשה שיש לסביבה קול מסביב לשולחן הממשלה, וזה בוודאי דבר מבורך.

הצעת המחליטים שהיא מקדמת בימים אלו לזרז המעבר לכלכלת דלת פחמן מהווה שיפור משמעותי להצעות קודמות בנידון. אציין בפרט הסעיפים הבאים:

  1. קיצוץ פליטות גזי חממה מישראל בלפחות 27% עד 2030, וב 85% עד 2050 יחסית לרמתן ב 2015..
  2. אנרגיה מתחדשת תספק לפחות 40% מהחשמל ב 2030 ולפחות 95% ב 2050.

הצעתה של גמליאל באה על רקע החרפת משבר האקלים שמורגשת גם בישראל. במזרח התיכון הטמפרטורות עלו כבר במעלה וחצי בממוצע לאורך השנה, יחסית לערכם לפני מאה שנה. כל התחזיות צופות שהמזרח התיכון ימשיך להתחמם בקצב שעולה על הממוצע העולמי.

הטמפרטורות הממוצעות לאורך השנים במזרח התיכון וכן הממוצע העולמי.נלקח מתוך פירסומים של cyprus Institute Climate and atmosphere research in the Eastern Mediterranean and Middle East region

הטמפרטורות הממוצעות לאורך השנים במזרח התיכון וכן הממוצע העולמי.נלקח מתוך פירסומים של cyprus Institute Climate and atmosphere research in the Eastern Mediterranean and Middle East region

יש המתנחמים בכך שירדו בשנה האחרונה גשמים לא מעטים,  אך הנחמה הזאת נובעת בטעות בהבנה. באופן כללי ההתחממות גורמת לאידוי מוגבר מהאוקיינוסים. מה שעולה חייב לרדת ולכן ביבשות בכללותן יורדות יותר גשמים. אך תהליך ההתחממות מקצרת  החורף בישראל ולכן צפי הגשמים בישראל בהמשך עגומה אם תהליך ההתחממות לא תיעצר, ומהר.

לחזור לעניין הצעתה של גמליאל. ההצעה כוללת מספר סעיפים. ברצוני להתייחס בפרט כאן לנושא יעדים של אנרגיות מתחדשות ומדוע הן כה קריטיות.

בישראל נפלטים מדי שנה בשנה כשמונים מיליון טון גזי חממה פחמן דו חמצן, וגזי חממה נוספים, לפי הנתונים הרשמיים. בפועל המספר כנראה גבוה יותר אך אין מידע מבוקר על היקף הפליטות מתשתיות הגז בפרט, ולכן הנתון של כשמונים מיליון טון נכון בעירבון מוגבל.

ייצור חשמל אחראי במדינת ישראל לכמחצית מהפליטות הישירות , בסביבות ארבעים מיליון טון בשנה. לכן כל שאיפה לצמצם פליטות מישראל חייבת להתחיל מתחום החשמל.  אך המרכזיות של אופן ייצור החשמל חורגת ממחצית הפליטות.

שריפת דלקים פוסיליים לכלל השימושים כולל חשמל, תחבורה ותעשיה היתה אחראית לכ 63 מיליון טון ב 2018 או כשמונים אחוז מסך הפליטות ועוד פליטות עקיפות בהפקה והולכה של הדלקים הפוסיליים.  היות שאנחנו יודעים איך להפסיק פליטות מייצור חשמל – מעבר לאנרגיות מתחדשות ואגירה בשילוב עם התייעלות אנרגטית, נפתחה האפשרות להפסיק כ 80% מהפליטות מישראל על ידי מעבר ייצור החשמל למתחדשות ומעבר תחבורה ותעשיה לחשמל.

אך בכדי שכל זה יקרה אנחנו צריכים להעביר ייצור חשמל בישראל למתחדשות ואגירה. במידה מסוימת זה התחיל לקרות עם ייצור של כ 8% מהחשמל בישראל ממתחדשות השנה. אך שאלת השאלות כאן היא קצב המעבר ואיך זה ישפיע על הפליטות בשנים הקרובות.

נכון להיום הממשלה קיבלה החלטה לפני כחודשיים שעיקרה שעד שנת 2030,  30% אחוז מייצור החשמל יבוא מאנרגיות מתחדשות בעיקר סולארי עם מעט רוח.  זה נשמע טוב עד שעושים את חשבון הפליטות.

בישראל הביקוש לחשמל עלה בממוצע ב 3.4% בחמש השנים האחרונות. המשמעות היא, שבהנחה סבירה שהביקוש ימשיך לגדול באותו קצב,  ב 2030 הביקוש לחשמל יהיה גבוה בערך ב %40  יחסית לביקוש  ב 2020, ויגיע לכ105 טרה וואט בשנה. אם ייצור המתחדשות יספק 30% מהביקוש, ייצור חשמל מגז יספק כ 70% מסך הביקוש, או כ 73 טרה וואט בשנה, נתון  מעט גבוה יותר מהייצור מגז ופחם ביחד כיום,  ופליטות בהתאם. תהיה ירידה חד פעמית בפליטות    עקב מעבר מייצור חשמל מפחם לייצור מגז אך בכל מקרה יעד המתחדשות לא יביא לירידה בפליטות.

מעבר לכך, יש סבירות שהביקוש לחשמל אף יעלה בשנים הקרובות עקב עליית הטמפרטורות בקיץ, וכן מעבר אפשרי של תחבורה לחשמל. במקרה של עליית ביקוש של 4 אחוז בשנה הביקוש לחשמל יגיע לאזור 111 טרה וואט בשנה, ופליטות גזי החממה יהיו בהתאם.

ניתן לראות זאת בצורה גרפית:

תרחישים פליטות – גידול ביקוש 3.4 בשנה

תרחישים פליטות – גידול ביקוש 3.4 בשנה

הקווים בגרף מיצגים פליטות ישירות צפויות עם גידול ביקוש של 3.4% בממוצע כל שנה. ניתן לראות שבשנים הקרובות צפויה ירידה בפליטות הישירות עקב החלפת ייצור בפחם עם ייצור בגז. אך, הצפי מעבר לכך תלוי במידה רבה בקצב המעבר למתחדשות.  הקו העליון  ממחיש הצפי עם המתווה הנוכחי של משרד האנרגיה העברה של כשני אחוז של סך  הייצור כל שנה בכדי להגיע ל 30% בשנת 2030 . במקרה הזה הפליטות יעלו בצורה מתונה מ 2025 עד 2035 לערך, ורק אז יתחילו לרדת. הקווים מתחת מבטאים מעבר מהיר יותר למתחדשות בקפיצות של חצי אחוז מסך הייצור כל שנה. לכן הקו העליון כאמור מבטא יעד מתחדשות 30% ב 2030, הקו השני מבטא יעד 35% מתחדשות ב 2030, הקו השלישי מלמעלה מבטא יעד מתחדשות 40% ב 2030 בהתאם להצעת המחליטים של המשרד להגנת הסביבה, ועוד שני קווים מלמטה מייצג יעד של 50% ב 2030 בהתאם להצעתה של מרכז השל לקיימות ואירגוני סביבה נוספים.

ניתן לראות בצורה דומה המשמעות של גידול ביקוש של 4% בממוצע בשנה:

תרחישים פליטות – גידול ביקוש 4 בשנה

תרחישים פליטות – גידול ביקוש 4 בשנה

במקרה זה הגידול בפליטות כמתווה משרד האנרגיה  אף גבוה יותר. בכדי לקצץ פליטות מייצור חשמל במהירות יהיה צורך לאמץ יעדים אף שאפתניים יותר מזו של המשרד להגנת הסביבה.

אך, יותר חשוב מהפליטות השנתיות זה סך הפליטות עד להפסקת הפליטות:

סך הכל פליטות גזי חממה צפויות-גידול ביקוש 3.4 אחוז בשנה- בתרחישים שונים

סך הכל פליטות גזי חממה צפויות-גידול ביקוש 3.4 אחוז בשנה- בתרחישים שונים

כפי שניתן לראות יש משמעות רבה לקצב ולתזמון המעבר למתחדשות. עם גידול ביקוש של 3.4% בשנה סך הפליטות הישירות מייצור חשמל  עד 2065 יגיעו לאזור 1.3 מיליארד טון. לעומת זאת, בהצעת המשרד להגנת הסביבה יגיעו לאזור 800 מיליון טון קצת יותר מחצי ממתווה משרד האנרגיה. אם ניקח מתווה מרכז השל לקיימות ואירגוני סביבה נוספים הפליטות יסתכמו בערך ב 500 מיליון טון.

פליטות נוספות כתוצאה משימוש בדלקים פוסיליים גז ופחם

מעבר לפליטות הישישרות והנספרות בפשריפת דלקים פוסיליים לחשמל ובפרט גז ופחם ישנן פליטות נוספות בהפקה ועיבוד. אין מידע אמין על היקף הפליטות מתעשיות הגז בארץ אך מחקרים שנעשו בארה"ב הצביעו על ממוצע של כ 2.3% מהגז בהפקה, ועיבוד והולכה.  אם נוסיף פליטות אלו לחשבון הפליטות כתוצאה משריפת גז לחשמל נגיע לסכום פליטות גבוה בהרבה כלהלן:

להלן הגרפים לעיל עם מוספים פליטות עקיפות לפי מכפלה זה או אחר:

פליטות שנתיות – מתאן מחושב מכפלה 85

סה"כ פליטות – מתאן מכפלה 85

פליטות שנתיות – מתאן מחושב מכפלה 25

סה"כ פליטות – מתאן מכפלה 25

כריית פחם גם מקור משמעותי לפליטות מתאן. היקף הפליטות תלוי בתנאים במכרה הפחם, אך תעשיית הפחם בכללותו נחשב לאחד המקורות הכי משעותיים לפליטות מתאן.

לכן החשיבות של קביעת יעדים גבוהים  למתחדשות והפסקת השימוש בדלקים פוסיליים במהירות האפשרית. יחד עם זה יש לנטר באופן אמין היקף הפליטות בהליכי הפקה עיבוד והולכה, ואימוץ העיקרון שהמזהם ישלם באמצעות מס פחמן בגובה ריאלי ובעדיפות באזור 100 אורו לטון פחמן דו חמצן.

לסיכום הנושא הזה

יש עוד היבטים לנושאי פליטות ומתחדשות, אתייחס אליהם בהמשך, אך הסיבה המרכזית שישראל צריכה לאמץ יעדים למתחדשות גבוה באופן משמעותי מהמתוכנן כיום רשמתי לעיל,

לסיום אוסיף כמה מילים על התמורות הפוליטיות. עד לבחירות האחרונות אירופה הצטיינה בגישה רצינית למשבר האקלים והציבה יעד של קיצוץ פליטות ב 50% עד 2030 יחסית לרמתן ב 1990. ארה"ב לעומת זאת זלזלה בכל הנושא כידוע. הבחירות העלו הדמוקרטים לשלטון עם מחוייבות לקיצוץ מהיר בפליטות ולהפסיק אותן כליל עד 2050.

בנסיבות אלו ישראל לא תוכל להמשיך עם צעדים מינוריים בלבד בנושא פליטות…

 

הערכת עלויות

אחת השאלות שעלו בהתכתבות מול האוצר זו שאלת המחיר. זו שאלה לגיטימית ואתייחס כאן בקצרה.

העלות בפועל של חשמל מאנרגיה מתחדשת משתנה בהתחשב במספר גורמים. בתנאים טובים וכפי שבא לידי ביטוי במכרז האחרון של רשות החשמל העלות  של חשמל מאנרגיה סולארית עם קיבולת אגירה היא כ 18 אג' לקווט"ש, נמוך בהרבה מעלות חשמל מגז, שעולה סביבות 30אג' לקווט"ש כולל עלויות הקמה ותפעול התחנות. אך בהתקנות קטנות על גגות העלויות גבוהות יותר. לכן העלות בפועל של סולארי תלוי במידה רבה בתמהיל המקורות ויש לקחת גם בחשבון עלויות הולכה בכל התחשיבים האלו.

לאחרונה רשות החשמל חישבה בעצמה המשמעות מבחינת עלות החשמל בהעלאת יעד מתחדשות ב 2030 מ 17% ל 30%. הרשות הגיעה למסקנה שאין בהעלאת היעד  עלות משמעותית. מה שמתבקש זה שהרשות תחשב בעצמה המשמעות הכספית של העלאת היעד ב 2030 לאחוזים גבוהים יותר. הרשות או האוצר לא יכולים לטעון שיש לכך עלות גבוה כל עוד הם נמנעים מלחשב העלות בתמהילים או מודלים שונים.

 

 

 

Print Friendly, PDF & Email