אני חייב להודות שלעתים קרובות נמנעתי מלכתוב בנושא מלחמה ושלום במזרח התיכון. הנושא לא קל, די קרוב לבית ואולי קשה לכסות את כל ההיבטים בצורה מקיפה.
עם זאת, האירועים האחרונים הביאו אותי לידי הכרה שזה נושא שאני חייב להתייחס אליו. אציין במיוחד, את קיבוץ ניר עוז. אני מכיר מקרוב הקיבוץ. ביקרתי בקביעות במפעל נירלט הצמוד לניר עוז במהלך עשרים וחמש השנים האחרונות. לאחרונה הייתי בקיבוץ לפני כשלושה חודשים . כל הזמן שהכרתי את הקיבוץ הוא היה מקום שליו ופרודוקטיבי. הפיגוע הברברי האחרון בקיבוץ וביישובים אחרים באזור מזעזע ודורש תגובה.
כמובן אנחנו צריכים להיפטר מהחמאס, אך זה לא מספיק. ארגון חמאס הוא רק קבוצה אחת במזרח התיכון. כל ניסיון ליצור שלום אמיתי ומתמשך במזרח התיכון צריך לשקול את הסיבות לעימותים נוכחיים וצפויים בעתיד. עלינו לשקול כיצד, מצד אחד, ניתן לטפל בבעיות אמיתיות, ואיך, מצד שני, ניתן להתמודד עם אלו שמתכוונים לסכסך מכל סיבה שהיא.
ממקורותינו
במשלי מופיע "מִ֭רְמָה בְּלֶב־חֹ֣רְשֵׁי רָ֑ע וּֽלְיֹעֲצֵ֖י שָׁל֣וֹם שִׂמְחָֽה" . כאשר המציאות לא טובה יש לנו כמה אופציות. אנחנו יכולים להשלים עם המצב , או שאנחנו יכולים לחשוב האיך להביא להטבה. ככל שאנחנו משקיעים מחשבה ומאמצים לצייר מצב ריאלי טוב יותר , אנחנו כבר טועמים מצב טוב יותר ולכן אנחנו זוכים למידה מסויימת של שמחה מקדימה. אני בהחלט מרגיש שההתעסקות בנתיבות לשלום ובדרכים להשיג זאת משפר את מצב רוחי ומאפשר התמודדות טוב יותר עם המצב.
בדומה לכך גם כתוב "בְּאֵ֣ין חָ֭זוֹן יִפָּ֣רַֽע עָ֑ם וְשֹׁמֵ֖ר תּוֹרָ֣ה אַשְׁרֵֽהוּ׃ " . עם צריך שיהיה לו חזון ודרך. אני מרגיש שהיום חסר חזון מאחד. שאיפתי שהדברים שאני רושם , יתרמו לחידוש חזון מעשי ואטרקטיבי לעם ולמדינה.
אוסיף עוד כמה ציטוטים מהמקורות על חשיבות השלום.
". ר' אלעור הקפר אומר גדול השלום שאין חותם בו הברכות אלא בשלום שנאמר יברכך ה' וישמרך יאר ה' פניו אליך ויחונך ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום… גדול השלום שאפילו בשעת מלחמה צריכים שלום שנאמר (דברים כ) כי תקרב אל עיר, להלחם עליה וקראת אליה לשלום".
"אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר (ישעיהו נד, יג) וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך אל תקרי בניך אלא בוניך" . יש באימרה הזה שני מסרים א) על תלמידי חכמים לעסוק ולקדם שלום ב) שלום זה לא רק עניין של רגשות או רצונות. בניית שלום אמיתי דורש תכנון ובנייה ..
מה זה שלום?
ברמה הפשוטה והמינימליסטית שלו שלום זה היעדר מלחמה. סוג זה של שלום מכונה לפעמים גם שלום קר. הגדרה מקיפה ובלתי מסויגת יותר של שלום תכלול ותוגדר על ידי החיוב – " הרמוניה ביחסים, שיתוף פעולה, כבוד הדדי".
כמובן שיכולות להיות רמות ביניים רבות בין המינימליסטי למקיף.
הסיבות למלחמות
כל דיון בנושא זה חייב לסקור את הסיבות למלחמה ואז לבחון כיצד ניתן לנטרל אותן. אחר כך עלינו ללכת מעבר לסיבות למלחמה ולדבר על המניעים לשלום, מעבר להיעדר מלחמה.
המוטיבציה השכיחה ביותר למלחמה היא עימות על משאבים. סוג זה של מלחמה ניתן לראות לעתים קרובות גם בעולם הטבע. לדוגמא ראה מלחמת זאבים מניע זה למלחמה בא לידי ביטוי במילה העברית "מלחמה" המבוססת על אותו שורש של המילה "לחם".
יש גם סיבות אחרות למלחמה כמו אידיאולוגיה או דת.
כמובן שהמניעים עשויים להיות סבוכים ונתונים לפרשנות או פרשנות שגויה.
בהתחשב בכך שעימותים על משאבים הם דבר שבשגרה בעולם, שאלה מעניינת היא מדוע יש כל כך מעט מלחמות בימינו. התשובה המתבקשת מתחילה בעובדה שצבא גדול יותר יביס לרוב צבא קטן יותר או מצויד גרוע יותר. מכאן שחברות אנושיות חוו לחץ חזק להתפתח לקונגלומרטים גדולים יותר ויותר שבהם סכסוכים פנימיים מטופלים ונפתרים באמצעים של מערכת המשפט, המשטרה, הרשות המחוקקת וכו'.
התקדמות זו של חברות אנושית לקונגלומרטציות גדולות יותר ויותר לא בהכרח הייתה ליניארית. אימפריות ובריתות התפצלו ליחידות קטנות יותר במהלך ההיסטוריה. זה כנראה בגלל שההזדהות של העמים חזקה וטבעית יותר עם המקומי והמיידי. אולם הכיוון הכולל של ההיסטוריה ברור למדי.
חלוקת העולם לכמה קונגלומרטים גדולים לא הובילה בעצמה לשלום קבוע. כאשר מלחמות נלחמו בין קונגלומרטים, הן היו הרסניות ביותר. מלחמות כאלה נודעו גם בשם מלחמות עולם.
כל זה מושפע מאוד גם מטכנולוגיה. המצאת הנשק הגרעיני העלתה את ההרס הפוטנציאלי של כל מלחמה גרעינית לרמות בלתי נתפסות בעבר. מצד אחד זה אולי שימש גורם מרתיע לפריצת מלחמות מסוימות. עם זאת, ברור לחלוטין שההרתעה הזו אינה משהו שניתן לסמוך עליו.
ההידרדרות העולמית הנוכחית של הסביבה עקב פליטת עודף של גזי חממה ופעילויות אנושיות אחרות היא גורם מסבך נוסף. הידרדרות של הסביבה פירושה פחות ייצור של מזון בין השפעות מזיקות אחרות. פחות זמינות מזון פוטנציאלית עשויה להגדיל את הסבירות למלחמות כאמצעי להבטחת משאבים. זה כנראה אחד הגורמים המניעים לפלישה הרוסית לאוקראינה ולמלחמה המתמשכת כתוצאה מכך.
כל זה נכון בכל העולם.
סיבות למלחמות במזרח התיכון
במזרח התיכון כל הגורמים הללו ואחרים פועלים. קונפליקטים או מניעים ידועים לקונפליקטים כוללים את הדברים הבאים:
- מניעים כלכליים:
- הידרדרות סביבתית המובילה לצמצום משאבים חקלאיים.
- משאבים חקלאיים מוגבלים ביחס לאוכלוסייה. האוכלוסייה בכל מדינות המזרח התיכון תלויה ביבוא מבחוץ. בעיה זו צפויה גם להתעצם ככל שהאוכלוסייה גדלה והמשאבים החקלאיים יורדים עקב הידרדרות סביבתית וניהול כושל וכו '.
- האזור מחולק למדינות עשירות יחסית בעלות הכנסה גבוהה מנפט , ולמדינות עניות בעלות אוכלוסיה גדולה יחסית והכנסה נמוכה מאוד לנפש. פערים כלכליים מספקים מוטיבציה מספקת לעימות.
- סכסוכים על נפט, גז וכו'.
- מניעים אידיאולוגיים או דתיים:
- שיע נגד סוני. איראן נגד ערב הסעודית וכו'.
- התנגדות לישראל מסיבות אידיאולוגיות.
- לאומיות או סיבות פוליטיות:
- משטרים אוטוקרטיים בעלי עניין מועט ברווחת האוכלוסייה בכללותה. למשטרים אלה עשוי להיות אינטרס לעורר עימותים במקומות אחרים כאמצעי להצדיק את קיומן.
- המצב הבלתי פתור של שטחים ביהודה ושומרון , בעזה וכו'.
- מלחמות פרוקסי יזומות או נתמכות על ידי מעצמות מהמזרח התיכון או מחוצה לו ובפרט איראן ורוסיה.
- מניעים צבאיים.
- טכנולוגיה גרעינית.
- חוסר איזון כוח. הסיכוי לכיבוש קל עשוי כשלעצמו להניע מלחמה. דוגמה טובה לכך היא ההחלטה העיראקית לפלוש לכווית בשנת 1990. גורם זה פעל גם במספר מלחמות שבהן הייתה מעורבת ישראל. שטחה של ישראל קטן ביותר מול השכנים.
כמובן שחלק מהמניעים הללו עשויים לחפוף.
לאחר שהתייחסתי למניעים לסכסוך במזרח התיכון, אתייחס כעת לדרכים לנטרל או להסיר את המניעים הללו.
מניעים כלכליים- פתרונות:
בהתחשב בהידרדרות הסביבתית במזרח התיכון, הגידול באוכלוסיות והצניחה של המשאבים החקלאיים של כמעט כל המדינות במזרח התיכון, הגנת הסביבה בכלל וטיפול רציני בגורמים להתחממות בפרט חייב להיות מרכיב מרכזי לכל תוכנית לשלום בר קיימא. יש צורך דחוף לאמץ וליישם תוכנית אזורית להפחתת פליטת גזי חממה במהירות. תוכנית כזו תכלול:
- הפחתה משמעותית בהפקת פחמימנים – נפט וגז.
- השקעות ניכרות בטכנולוגיות ידידותיות לסביבה, חקלאות וכו'.
- העברה מסוימת של משאבים מהמדינות העשירות לעניות יותר כדי לאפשר להן לבנות מחדש את כלכלותיהן על יסודות קיימא.
- גוף אזורי כלשהו שיפקח על כל האמור לעיל.
יצוין כי הפחתות בייצור הפחמימנים יעלו בטווח הקצר את מחירם, מה שעשוי לספק יותר משאבים למימון התוכנית.
יישום תוכנית כזו, ככל הנראה, ישפר משמעותית את המצב של הדמוקרטיה וזכויות האדם ברחבי המזרח התיכון. מדינות שכלכלותיהן תלויות במידה רבה במאגרי מינרלים כאלה או אחרים נוטות להתפתח לאוטוקרטיות או לדיקטטורות. ראה גם Rentier State. יש קשר בין כלכלה מגוונת לדמוקרטיה.
אי יישום תוכנית להגנת הסביבה והתחדשות כזו תוביל למיטב הבנתנו לטרגדיות נוספות במזרח התיכון ובמקומות אחרים. לטבע יש מנגנונים מובנים להחזרת האיזון במערכות אקולוגיות. מחסור במזון יוביל בהכרח לאובדן חיים נוסף באמצעות מלחמה או רעב או מחלות או שילוב כלשהו. כיום כל מדינות המזרח התיכון תלויות ביבוא מזון מאזורים אחרים בעולם. צמצום ייצור המזון העולמי בין אם בגלל הידרדרות סביבתית או מלחמה יצמצם בהכרח את אספקת המזון המגיע למזרח התיכון. במקרה כזה הרעב הנוכחי בסודן עלול להתפשט לרחבי המזרח התיכון.
פתרונות אידיאולוגיים או דתיים:
במהלך הדורות התפשטה הרבה מחשבה דתית שמקורה במזרח התיכון. גם היום נושא הדת חשוב במזרח התיכון. כל דיון במלחמה ושלום חייב לקחת בחשבון את הנושאים הנוגעים לדת.
מהי דת או כיצד יש להגדיר מושג זה? למעשה ניתנו הרבה מאוד הגדרות. הגדרה אחת שבה אני רואה יתרונות רבים היא זו שהובעה במקור על ידי אמיל דורקהיים; " דת היא מערכת מאוחדת של אמונות והליכות ביחס לדברים ובפרט קדושים המתאחדים לקהילה מוסרית אחת ".
אפשר לחלק את ההגדרה הזו למספר אלמנטים:
- אמונות
- הליכות
- דברים הראויים ליראה ולכבוד.
- קהילה.
הפריט האחרון ברשימה עוזר להסביר מדוע דתות החזיקו מעמד בצורה כזו או אחרת כל כך הרבה זמן. קבוצה של אנשים החולקים אמונות והליכות משותפים תיצור קהילה, אם האמונות, המנהגים והמוסר תקינים באופן סביר. קהילה כזו תהיה בטווח הארוך מוצלחת יותר מקבוצה אמורפית של אנשים שאין להם הרבה במשותף, או קבוצות אחרות שאמונותיהן, מנהגים ומוסריהן פחות תקינים.
הגדרה מסוג זה שימושית גם מכיוון שהיא מאפשרת לנו להכיר בכך שלמערכות אמונות אחרות יש הרבה מן המשותף עם הדתות הקלאסיות. לקומוניזם למשל הייתה מערכת אמונות המבוססת על חומרנות דיאלקטית. היה לה חזון של גן עדן עתידי לפחות עבור העובדים. דמוקרטיה מבוססת גם על מערכת של אמונות ופרקטיקות וכן שממשלות עשויות להיות מוחלפות באמצעים דמוקרטיים וכו'. הקשיים שנראו כאשר נעשו ניסיונות להקים דמוקרטיות ברחבי המזרח התיכון לא צלחו , יתכן שנבעו מחוסר באמונות הבסיסיות הנחוצות לביסוס ושימור דמוקרטיות.
חלק מהבעיות שיש לנו היום נובע מהעובדה שהדתות הקלאסיות נחלשו מאוד. במקום יש לנו סוג של אנרכיה של רעיונות ואמונות כולל לאומיות, סוציאליזם, סביבתיות ועוד המון איזמים. ההשפעה נטו היא שלאנושות אין אתיקה משותפת וחלק מהבעיות אינן מטופלות ביעילות.
היות שכך, בעצם יצירת שלום במזרח התיכון או בכל מקום אחר, מתחיל ביצירת או הגעה לקונצנזוס על מערכת ליבה של אמונות, פרקטיקות ומוסר נכונים . עקרונות הליבה הללו יבואו אז לביטוי גם בחוקים ובחוקות של המדינות השונות.
חוקים ואכיפה תמיד יהיו נחוצים כדי להתמודד עם כל מיעוט שאינו מציית לכללים.
בהתחשב במה שאנו יודעים היום על המצב הרעוע של הסביבה, עקרונות הליבה חייבות לכלול הגנה על הסביבה.
ישראל חשובה
כפי שצפה עמנואל קאנט, משטרים אוטוקרטיים נוטים יותר ליזום מלחמות מכיוון שהם אינם חשים לחץ מצד האוכלוסייה להימנע ממלחמות. מכאן שהפחתת האוטוקרטיה היא דרך סביר להגדלת הסיכויים לשלום.
ישראל היא המדינה הדמוקרטית ביותר במזרח התיכון, כפי שנקבע על ידי ויקיפדיה .
מכאן שככל שישראל משגשגת ונהנית משלום, סביר להניח שנראה יותר דמוקרטיה במזרח התיכון ויותר שלום. סביר להניח שגם ההיפך נכון.
אז עכשיו אגיע לכמה נושאים שהם מאוד רלוונטיים כאן.
דמוקרטיה, חוקה ומה שביניהם
אני מקצר כאן אך אפשר להאריך הרבה בדברים האלו.
יש הבחנה ברורה ומאד משמעותית בין דמוקרטיה חוקתית ובין דמוקרטיה סתם . מייסדי המדינה חשבו להקים דמוקרטיה חוקתית. בפועל מה שיצא זה דמוקרטיה סתם. דמוקרטיה חוקתית מבוסס על ערכים ומבנה מדיני מוגדר. רק אחר כך, ובחשיבות פחותה יותר, רצון רוב הבוחרים. בדמוקרטיה סתם אין ערכים מובנים.
דמוקרטיה ללא ערכים פסולה וכך מצינו בתורה "לֹא־תִהְיֶ֥ה אַחֲרֵֽי־רַבִּ֖ים לְרָעֹ֑ת וְלֹא־תַעֲנֶ֣ה עַל־רִ֗ב לִנְטֹ֛ת אַחֲרֵ֥י רַבִּ֖ים לְהַטֹּֽת" (שמות פרק כג ) . במילים אחרות קודם כול תוודא שהמעשים טובים, ובזה אין להתחשב בדעת הרוב. רק אח"כ אם יש כמה דרכים טובות תיקח בחשבון עמדת הרוב.
אני ממליץ גם לקרוא הספר " what wrong with democracy " מחבר Samons . הוא סוקר בהרחבה היישום של דמוקרטיה באתונה העתיקה על יתרונותיו וחסרונותיו. יש לכל זה משמעות רבה לאופן הפעילות לטוב ולרע של דמוקרטיות היום.
מצב חוקתי יהודה, שומרון, עזה
המצב החוקתי ביהודה ושומרון ועזה נשאר לא מוגדר. המדינות ששלטו בעבר ביהודה שומרון ועזה , ירדן ומצרים ויתרו על כל תביעה עליהן. מאידך הם לא שולבו בתוך ישראל עצמה . המצב הבלתי מוגדר של יהודה ושומרון ועזה לא רצוי.
כעת אתייחס לכמה מהפתרונות שהוצעו.
דגם שתי מדינות . לעתים קרובות מוצע כפתרון שיביא שלום ויציבות. אולם באופן ריאלי הסיכוי לשלום יציב וארוך טווח עם הדגם הזה נראה קלוש. המודל הזה לא הגיוני במיוחד מבחינה גיאוגרפית. בהתחשב בעובדה שכל מדינה תשלוט באופן מציאותי רק על שטח קטן, צפויה להיווצר חוסר יציבות. ההשפעה נטו תהיה כנראה עוד מלחמה בהמשך הדרך. ראוי לציין שכאשר ישראל שלטה רק בגבולות כפי שנקבעו לפני 1967, שלום ארוך טווח לא היה על השולחן.
מודל מדינה אחת. מכסה את האזורים הנשלטים כיום על ידי ישראל כולל יהודה שומרון ועזה. זה הגיוני מבחינה גיאוגרפית. הבעיות כוללות גיבוש זהות ליבה משותפת . ללא זהות משותפת כזו מדינה כזו תתפרק בדרך זו או אחרת. שיקולים דמוגרפיים, שהם דרך נוספת לומר שחסרה זהות ליבה משותפת, הופכים מודל פוליטי שכזה לבעייתי. גם המקרה של לבנון רלוונטי. במקרה של לבנון, הוקמה מדינה אחת המקיפה קבוצות אתניות מגוונות. המצב הנוכחי של לבנון רחוק מלהיות מעודד.
אז מה כן ניתן לעשות ?
יעזור להסתכל על מפה:
בטווח הארוך, ישות פוליטית אחת שתנהל את הארץ הגיוני יותר מאשר לחלק את האדמה לשאריות שלעולם לא צפויות להשיג שלום ויציבות. השאלה האמיתית היא איך לעשות זאת, תוך התחשבות בכל מה שעבר קודם.
רומא לא נבנתה ביום אחד וגם ירושלים לא נבנתה. האיחוד האירופי עבר מספר שלבים כולל ייסוד מועצת אירופה ב-1949, הקמת קהילת הפחם והפלדה האירופית (ECSC) ב-1950 והקהילה הכלכלית האירופית (EEC) ב-1957. גם היום האיחוד האירופאי האיחוד הוא איחוד די רופף שבו מדינות חופשיות לעזוב אם הן ירצו בכך.
אין ספק שאפשר להתחיל במפגשים של אינטלקטואלים. אפשר להמשיך משם למגוון קבוצות. צעד אפשרי נוסף קדימה יהיה הקמת ישות פוליטית חלשה וכן הלאה. המבנה הפוליטי חשוב וצריך להתבסס על אתיקה וערכים בראש ובראשונה. אתיקה וערכים משותפים הם הבסיס היחיד שעליו מבנה פוליטי כזה יכול להיות יציב. שלום, שגשוג, הרמוניה וסביבה צריכים להיות בבסיס של כל מבנה פוליטי כזה.
פתרונות לסוגיית גרעין:
נשק גרעיני הוא בעיה עולמית המהווה איום על האנושות כולה. במזרח התיכון במיוחד יש כמה דברים שצריך לעשות.
- כולם, כולל ישראל צריכים לחתום על האמנה למניעת הפצה.
- בהתחשב בכך שהאמנה למניעת הפצה כנראה אינה יעילה מספיק, עלינו לשאוף לאמנה טובה יותר.
האיום הנשקף מגרעין יכול בטווח הארוך להיות נשלט ולהפחית רק על ידי ברית של מדינות ברחבי העולם. עם זאת, אך במזרח התיכון הסוגיה הזאת לוחצת יותר.
פתרונות עזה
ישראל תנצח וחמאס תובס בעזה רק כאשר תקום בעזה שלטון חלופי ידידותי יותר לישראל. הרשות הפלסטינית שלטה בעזה בעבר ובסופו של דבר איפשרה לחמאס לתפוס השלטון. אם הרשות הפלסטינות תשוב לשלוט שם בתנאים הנוכחיים סביר להניח שזה יקרה שוב.
הפעלת כח צבאי על ידינו כעת הכרחית אך לא יספיק לבנות מציאות טובה. בכדי לבנות שלטון חלופי חייבים לעסוק בבנייה ובמדינאות. אני מקווה שחלק מהרעיונות שפירטתי כאן רלוונטיים לנושא.
