ההשתתפתי בשבוע שעבר בכנס סיכום – COP 28 הדרך ל COP 29 שהתקיים במשרד החוץ בירושלים.
לטובת מי שאינו מכיר אוסיף שמדי שנה מתקיימים מפגשים בינלאומיים COP conferance of the parties. הכנסים הבינלאומיים האלו מתקיימים בהשתתפות המדינות החתומות על הסכם פריז להתמודדות עם משבר האקלים. הכנסים של COP נועדו לבחון היעליות של הצעדים שננקטו עד כה לרסן את משבר האקלים והם גם הזדמנות להגיע להסכמים על צעדי המשך.
הכנס השנה של COP התקיים בדובאי . המשתתפים בכנס בדובאי שמעו וקיבלו סקירות על כך שהצעדים לרסן משבר האקלים עד כה לא מספקים בעליל והעולם בדרך להתחממות קשה עם תוצאות הרות אסון.
לנוכח המציאות הזאת הסיכומים בדובאי היו חלשים למדי. אך, כן יצא קריאה למדינות השונות להתחייב לצעדים משמעותיים יותר לרסן ההתחממות כך שהחריגה לא תעלה על מעלה וחצי. המדינות התבקשו להגיש חבילת צעדים שיתאים ליעד מעלה וחצי עד למפגש COP הבא.
על הרקע הזה משרד החוץ קיים החודש כנס בירושלים לדון בתוצאות מפגש ה COP שעבר ובמגמה לחשוב על הכנס COP הבא. בכנס של משרד החוץ השתתפו בעלי תפקידים במשרדי הממשלה השונים הנוגעים לדבר, אנשי אקדמיה, נציגים של התעשיה וכן משתתפים מכמה ארגוני סביבה. הכנס של משרד החוץ היה מאורגן היטב והשתתפו בו מגוון אנושי מרשים. מגיע הרבה קרדיט למשרד החוץ על קיום הכנס.
הגעתי לכנס באמצע הרצאת אורח של Jo Tyndall דירקטור ב OECD . ההרצאה שלה התקיימה מרחוק. הספקתי להבין שהדגש במפגש הבא של COP יהיה על עניני כלכלה . מתקבש.
ניתנה לי הזכות לשאול שאלה בסוף ההרצאה. לקחתי ההזדמנות לשאול השאלה המסורתית של הילד חסר ההשכלה על בגדי המלך החסרים. דהיינו, עם כל הכבוד להפקה הגדולה של מפגשי ה COP וההשתתפות המרשימה מקצבי תבל, בשורה התחתונה המטרות אינן מושגות והעולם בדרך להתחממות קטסטרופלית.
בסיום ההרצאה הנ"ל עברנו לעסוק בענינים פנים ישראלים.
בשלב מסויים התחלקנו לכמה קבוצות. בחרתי להשתתף בקבוצה שעסקה בסחר בפליטות. בחרתי כך היות שלמיטב הבנתי כאשר מדינת ישראל תגיע למסקנה שהיא רוצה לטפל ברצינות במשבר האקלים , לגביית מחיר ממזהמים ויצירת תמריצים להפסיק לזהם תהיה תפקיד מרכזי.
הדיון בפורום זה נוהל על ידי מאיה יעקבס, וטוב שכך.
נוכח בדיון גם ליאור גאלו כלכלן בבנק ישראל. לדבריו עמדת בנק ישראל נשארה שיש להשית בישראל מס פחמן בגובה 75$ לטון פליטות, ובקווים כפי שפירטו במסמך שהוציאו בשנת 2020.
עולה מאליו השאלה , עם זו העמדה המקצועית של בנק ישראל, מדוע משרדי ממשלה השונים אינם מאמצים עמדת בנק ישראל ? בפועל הממשלה ממשיכה לקדם בעצלתיים הצעה עם עיוותים ברורים להעלות הבלו בשיעורים שונים ולתת שיעור מופחת מאד לפליטות מגז. תמיהה זו מתעצמת לנוכח המציאות שהגז בישראל המקור המשמעותי ביותר של פליטות גזי חממה בהווה ובצפי !
נכח גם נתנאל היימן מנהל אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים. הצביע בין השאר על כך שאין מדיניות עקבית והגיונית בסוגיות אקלים. עם האמירה הזאת אני לגמרי מסכים. האמת שזה נכון בסוגיות אחרות . התווית מדיניות הגיונית ועקבית חסרה בהרבה תחומים בישראל, וכולנו משלמים מחיר כבד על כך.
סוגיה אחרת שעלתה זו העדר התנאים להתפתחות של חברות טכנולוגיות המפתחים מוצרים שיש להם רלוונטיות לתחום אקלים. המדינה מתמרצת הקמה של חברות כאלו אך אין בארץ תנאים טובים להתפתחות . שוב זה חוזר לתמריצים ולמסגרת הכללית.
הרושם שלי שעדיין אין הפנמה בארץ של הרצינות של משבר האקלים ו\או נכונות לאמץ חבילת צעדים לרסן הפליטות של גזי חממה בקצב הדרוש. בכל מקרה לא שמעתי נכונות להיענות לקריאה שיצא ממפגש ה COP בדובאי ולהגיש למפגש הבא התחייבות של ישראל לרסן הפליטות בקצב הדרוש.
לסיום, היה כנס מועיל במשרד החוץ , נקווה ונשתדל לטוב בהמשך .
יעקב גלאוזיוס
